שכר 13 ו-14 הם כינוי נפוץ למשכורות נוספות מעבר ל-12 המשכורות החודשיות הרגילות. בפועל, לא מדובר בזכות אוטומטית לכל עובד בישראל, אלא בתשלום שמתקבל רק כאשר יש מקור שמחייב את המעסיק לשלם אותו ובמועד שנקבע באותו מקור.
מה זה שכר 13 ושכר 14 ומה ההבדל ביניהם
במקומות עבודה מסוימים נהוג לשלם משכורת נוספת אחת או שתיים במהלך השנה, המכונות שכר 13 ושכר 14. לרוב מדובר בתשלום בגובה שכר חודשי מלא או חלקי, אך אין לכך “פורמט” אחיד בחוק: הוא יכול להיות מוגדר כתוספת שנתית, פרמיה, מענק, בונוס קבוע או רכיב שכר אחר.
ההבדל בין “שכר 13” ל“שכר 14” הוא בעיקר כמות התשלומים הנוספים (אחד לעומת שניים) והמועדים/התנאים שנקבעו בהסכם. יש מקומות שמגדירים את שני התשלומים כמענקים קבועים, ויש מקומות שמגדירים אחד קבוע ואחד תלוי יעד או ותק.
מתי מקבלים בפועל את התשלום במהלך השנה
המועד נקבע לפי ההסכם או הנוהג במקום העבודה. בפועל נפוצים כמה דפוסים:
- תשלום אחד שנתי: לעיתים בסוף שנה אזרחית (דצמבר) או בתחילת השנה (ינואר), ולעיתים סביב חג מסוים.
- שני תשלומים בשנה: לעיתים פיצול למחצית ראשונה ומחצית שנייה של השנה, למשל סביב פסח ובסביבת ספטמבר–דצמבר.
- תשלום במועד קבוע שאינו “חגיגי”: למשל לאחר סגירת דוחות שנתיים, או בחודש שבו נקבעה “משכורת נוספת” בהסכם.
כדי לדעת מתי בדיוק מקבלים אצלכם, צריך לאתר את סעיף התשלום במסמך המחייב (חוזה אישי/הסכם קיבוצי/צו הרחבה) או לבדוק תלושים קודמים אם מדובר בנוהג עקבי.
מתי קיימת זכאות ומאיפה היא נובעת
ברירת המחדל היא שאין חובה כללית לשלם שכר 13 או 14 לכל עובד. זכאות נוצרת רק אם אחד מהבאים חל עליכם:
- הסכם עבודה אישי שכולל סעיף מפורש על משכורת 13/14 או מענק קבוע.
- הסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי שמחייב תשלום כזה (או רכיב מקביל).
- נוהג במקום העבודה שהפך למחייב: תשלום עקבי לאורך זמן, בצורה סדירה, לעובדים רלוונטיים—עשוי להיחשב כחלק מתנאי העבודה.
חשוב לשים לב: לפעמים משתמשים במונח “שכר 13” כדי לתאר רכיב אחר (כמו בונוס שנתי או מענק חג), ולכן יש לבדוק את ההגדרה המדויקת ולא להסתמך רק על הכינוי.
איך התשלום מופיע בתלוש ומה המשמעות למס ולביטוח לאומי
כאשר משכורת נוספת משולמת, היא בדרך כלל תופיע בתלוש תחת רכיב ייעודי (מענק, פרמיה, בונוס, משכורת 13 וכדומה). ברוב המקרים מדובר בהכנסה חייבת במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי/בריאות, לפי אופן הסיווג והכללים הרגילים.
משמעות מעשית:
- בחודש התשלום ייתכן ניכוי מס גבוה יותר בגלל קפיצה בהכנסה החודשית (לעיתים מתאזן בהמשך השנה או בחישוב שנתי).
- אם התשלום מוגדר כחלק מהשכר הקובע לרכיבים מסוימים (למשל פנסיה/פיצויים) או לא—זה תלוי בהסכם ובהגדרה, ולכן כדאי לבדוק האם בוצעו הפרשות גם על רכיב זה.
מה עושים אם לא שילמו בזמן או אם יש מחלוקת על הזכאות
אם אתם סבורים שמגיע לכם תשלום והוא לא שולם במועד:
- אוספים מסמכים: חוזה עבודה, נספחים, הסכם קיבוצי/צו הרחבה אם רלוונטי, ותלושי שכר קודמים.
- פונים בכתב למשאבי אנוש/שכר ומבקשים הבהרה: מה מקור הזכאות, מה המועד, ומה סיבת אי-התשלום.
- אם מדובר בנוהג: מציגים ראיות לתשלום עקבי בעבר (לכם או לקבוצת עובדים דומה).
- במקרה של מחלוקת מתמשכת: ניתן להיוועץ בגורם מקצועי (רו"ח/יועץ שכר/עו"ד דיני עבודה) כדי לבחון את המסמכים ואת היקף החובה.
שאלות נפוצות
האם שכר 13 ו-14 הם זכות בחוק לכל עובד בישראל
לא. אין הוראה כללית שמחייבת כל מעסיק לשלם משכורת 13 או 14. הזכות קיימת רק אם נקבעה בהסכם אישי, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה רלוונטי או כנוהג מחייב במקום העבודה.
האם מענק חג נחשב שכר 13
לפעמים כן ולפעמים לא. יש מקומות שמכנים מענק קבוע “שכר 13”, אך מבחינה מעשית קובע מה כתוב בהסכם ואיך הרכיב מוגדר בתלוש (והאם הוא קבוע, מה גובהו, ומה התנאים לקבלתו).
מה קורה אם עבדתי רק חלק מהשנה
זה תלוי במסמך שמעניק את התשלום: לעיתים נקבע תשלום יחסי לפי חודשי עבודה/ותק, ולעיתים הזכאות מותנית בהעסקה במועד מסוים או בהשלמת תקופה מינימלית. מומלץ לבדוק את סעיף הזכאות המדויק.
האם משלמים על שכר 13 ו-14 פנסיה
תלוי בסיווג הרכיב ובהסכם. אם הרכיב נחשב “שכר מבוטח” או הוגדר כחלק מהשכר הקובע להפרשות—יבוצעו הפרשות; אם הוא מוגדר כמענק חד-פעמי שאינו מבוטח, ייתכן שלא. כדאי לבדוק בתלוש האם בוצעו הפרשות על הרכיב.