השאלה כמה מרוויח עשירון עליון בישראל מעסיקה רבים, משום שהיא משקפת את פערי ההכנסות ואת יוקר המחיה. עם זאת, כדי להבין את המספרים נכון חשוב לדעת מה בדיוק מודדים: הכנסה של יחיד או של משק בית, ברוטו או נטו, והאם מדובר בהכנסה מעבודה בלבד או בכלל ההכנסות.
מה בכלל נחשב עשירון ואיך מודדים אותו
עשירון הוא חלוקה של האוכלוסייה ל-10 קבוצות שוות בגודלן לפי הכנסה. בישראל, מדדים נפוצים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ועל דוחות הביטוח הלאומי, כאשר יש הבדלים בין מקורות:
- יחיד מול משק בית: לעיתים מדרגים אנשים, ולעיתים מדרגים משקי בית. ברוב השיח הציבורי משתמשים במשקי בית.
- הכנסה ברוטו מול נטו: ברוטו כולל מסים וניכויים לפני הפחתה; נטו הוא הכסף שנשאר אחרי ניכויי חובה (ולעיתים גם אחרי תשלומי חובה נוספים, תלוי בהגדרה).
- הכנסה מעבודה מול הכנסה כוללת: הכנסה כוללת יכולה לכלול גם קצבאות, פנסיות, רווחי הון, שכר דירה ועוד.
- התאמות לגודל המשפחה: לעיתים משתמשים ב"הכנסה לנפש תקנית" (שקלול לפי מספר נפשות) כדי להשוות בין משפחות בגדלים שונים.
המסקנה: לפני שמסתכלים על סכום, צריך לבדוק את ההגדרה שמאחוריו—כי אותו "עשירון עליון" יכול להיראות אחרת בהתאם למדד.
טווחי הכנסה אופייניים בעשירון העליון בישראל
אין מספר אחד קבוע, כי הסף משתנה בין שנים ומקורות. ועדיין, בתמונת מצב כללית בישראל, העשירון העליון מאופיין ב:
- סף כניסה גבוה משמעותית מהממוצע: לרוב מדובר בהכנסות משק בית שהן לפחות פי 2 ואף יותר מהכנסות מרכז ההתפלגות.
- פער גדול בתוך העשירון עצמו: החלק העליון של העשירון (למשל האחוזון ה-95 עד ה-99) מרוויח לעיתים הרבה יותר מהסף שמכניס לעשירון.
- תלות בהרכב משק הבית: משק בית עם שני מפרנסים משתכרים עשוי להיכנס לעשירון גם אם כל אחד מהם אינו "טופ" כשכיר בפני עצמו.
בפרסומים רשמיים נהוג להציג את העשירון העליון לפי הכנסה חודשית ממוצעת/חציונית למשק בית או לנפש תקנית. לכן, כשמחפשים מספר, מומלץ לציין: שנת המדידה, מקור הנתונים, והאם מדובר בברוטו/נטו ובהכנסה כוללת/מעבודה.
מה משפיע על ההכנסה בעשירון העליון
ההכנסה הגבוהה של העשירון העליון אינה נובעת רק משכר חודשי גבוה, אלא משילוב של גורמים:
- מספר מפרנסים: שני מפרנסים במשרות מלאות מגדילים משמעותית את הסיכוי להשתייך לעשירון העליון.
- ענף ותפקיד: הייטק, פיננסים, משפטים, רפואה, ניהול בכיר ומכירות בהיקפים גבוהים נוטים להוביל לרמות שכר גבוהות.
- וותק והשכלה: ניסיון מצטבר, תארים מקצועיים ורישיונות (כמו עריכת דין/ראיית חשבון/רפואה) משפיעים מאוד.
- בונוסים ומענקים: בעולמות מסוימים חלק מהתגמול מגיע כמשתנה ולא כשכר בסיס.
- הכנסות שאינן מעבודה: שכירות נדל"ן, רווחי הון, דיבידנדים ופנסיות גבוהות עשויים להקפיץ משקי בית לעשירון העליון גם אם השכר לבדו בינוני.
ברוטו, נטו ומה שביניהם: איך לקרוא את המספרים נכון
כשאומרים "כמה מרוויחים", הכוונה יכולה להיות שונה לחלוטין:
- הכנסה ברוטו: השכר/הכנסה לפני מס הכנסה, ביטוח לאומי, בריאות, פנסיה והפרשות. זה מספר "גדול" יותר, אבל לא בהכרח משקף יכולת צריכה.
- הכנסה נטו: אחרי ניכויי חובה. זה בדרך כלל הנתון שמשפיע על רמת החיים השוטפת.
- הכנסה פנויה: לעיתים מתייחסים גם להוצאה על דיור, חינוך, חובות וכדומה—כדי להבין מה באמת נשאר בסוף החודש.
חשוב לזכור שמדרגות מס והטבות מס (נקודות זיכוי, קרנות השתלמות, תקרות פטור/חבות מסוימות) יכולות לשנות משמעותית את הפער בין ברוטו לנטו, במיוחד ברמות הכנסה גבוהות.
למה יוקר המחיה משנה את התמונה של העשירון העליון
גם אם משק בית נמצא בעשירון העליון, רמת החיים בפועל תלויה בהוצאות—ובישראל דיור הוא רכיב מרכזי:
- דיור ומשכנתה/שכירות: באזורי ביקוש, גם הכנסה גבוהה יכולה להישחק משמעותית עקב משכנתה גדולה או שכירות גבוהה.
- מספר ילדים ומסגרות: הוצאות על חינוך, צהרונים, חוגים ותחבורה משנות את ה"נטו הפנוי".
- פערים אזוריים: שכר גבוה במרכז מול עלויות גבוהות במרכז—לא תמיד נשאר יתרון גדול מול אזורים זולים יותר.
לכן, לעיתים משק בית בעשירון העליון ירגיש "ביניים" מבחינת שוטף, בעוד שמשקי בית אחרים באותו עשירון עם נכסים/הכנסות הון יחוו רווחה כלכלית גבוהה בהרבה.
שאלות נפוצות
האם עשירון עליון נמדד לפי שכר של אדם אחד או של משפחה
בדרך כלל מדובר בדירוג משקי בית לפי הכנסה (ולעיתים לפי הכנסה לנפש תקנית). לכן שני מפרנסים יכולים להכניס משפחה לעשירון העליון גם אם כל אחד בנפרד אינו בהכרח בעשירון מבחינת שכר אישי.
מה ההבדל בין עשירון עליון לבין אחוזון עליון
עשירון עליון הוא 10% העליונים. אחוזון עליון מתייחס לקבוצה צרה יותר, למשל 1% העליון. בתוך העשירון העליון יש פערים גדולים, וההכנסות באחוזונים הגבוהים ביותר לרוב גבוהות משמעותית.
האם מחשבים גם הכנסות מהשקעות ונדל"ן
תלוי במקור. בחלק מהדוחות מסתכלים על הכנסה כוללת (כולל קצבאות והכנסות שאינן מעבודה), ובחלק בוחנים הכנסה מעבודה בלבד. כדי להשוות נכון, צריך לוודא מה נכלל במדד.
למה המספרים משתנים בין פרסומים שונים
הבדלים נוצרים בגלל שנת המדידה, שיטת הדגימה, האם הנתון הוא ברוטו או נטו, האם מדובר ביחידים או משקי בית, והאם מבצעים התאמה לגודל המשפחה. לכן תמיד כדאי לבדוק את ההגדרה המדויקת לפני שמסיקים מסקנות.